<h1>האגור סימן אלף קצ"ז</h1>
<h2>דף קיב.</h2>
מעשה בשפחה גויה שמלחה טומאה בקערה ולאחר שהסירה הטומאה מן הקערה הכניסה אותה הקערה במחבת שהיו בה מים רותחין על האש ומאותם המים נתנו בקמח ולשו עיסה. ולא היה ששים לבטל הקערה שהיתה בת יומא. ועתה אם נאמר קמא קמא מה שנתנו בעסה בטל. גם לרבינו אפרים דאמר לא אמרי' חתיכה עצמה נעשת נבלה אלא בבשר בחלב אם כן לא בעינן לא בעיסה ולא במים אלא רק כנגד מה שבלוע הטומאה בקערה. ואף לפי ר"י ורבינו תם אין דומה המליחה בקערה לכבוש וסגי בששים כנגד הקליפה שבלעה הקערה. דהוה לי' כרותח דצלי ולא בעי רק כדי קליפה ע"כ (אשירי) [מרדכי].
